מילים אלבומים תמונות לתגובות ביוגרפיה

ביוגרפיה

חלק זה של האתר בבניה

בנתיים אפשר לקרוא את הביוגרפיה באתר מומה כפי שכתב אותה יואב קוטנר
                      אתר מומה

                     חוה אלברשטיין במומה
כדי שיהיה לך נוח לקרוא את הביוגרפיה העתקתי אותה עבורך מהאתר מומה
אני ממליץ לך לבקר באתר מומה אם עדיין לא בקרת בו.
                         רוני שרם
תוכן העניינים

 

הקדמה

חוה אלברשטיין, אחת הזמרות הוותיקות (מקליטה מאמצע שנות ה-60) והפוריות ביותר שלנו (למעלה מ-40 אלבומים!), היא גם אחת השורדות הגדולות של הזמר העברי, ולא במקרה: למרות שתמיד בחרה ללכת בדרך עצמאית ולא מתחשבת באופנות (למשל, היא שרה ביידיש כשכולם נדלקו על רוק), מצליחה אלברשטיין להגיב גם על סגנונות חדשים ו"עכשוויים". לעיתים זה נעשה בצורה ברורה, כשהיא עובדת עם מוסיקאים חדשים או מחדשת שירים, ולעיתים במין תגובה הפוכה, כשאל מול מה שנראה אופנתי היא מוציאה משהו שונה לגמרי ברוחו.
אלברשטיין החלה ליצור בעצמה בשלב מאוחר בקריירה שלה, קודם מילים ואחר כך גם לחנים. עם זאת, במידה רבה היא הייתה זמרת-יוצרת גם הרבה לפני כן: בשירים שבחרה לבצע, בדרך העיבוד שלהם ובצורה שהיא שרה הייתה תמיד אמירה מקורית, עצמאית ומאוד יצירתית. אלברשטיין טוענת, אגב, שכאשר התחילה לכתוב דווקא הפכה פחות אישית, כיוון שלא הייתה לה ההגנה של "מישהו אחר כתב לה".
כזמרת שבאה משירי העם והאווירה האקוסטית, תגובתה לפריחת מוסיקת הפולק בעולם בשנות ה-60 הייתה חזרה למה שנראה לה כחלק מהשורשים שלה, שירים ביידיש. גם אחר כך היא לא עשתה רוק, אך כזמרת בעלת חושים חדים וטעם משובח הייתה אלברשטיין קשובה תמיד גם לרוק. היא עידכנה את הצליל שלה על ידי שיתוף פעולה עם מוסיקאים שחלקם שייכים באופן מובהק גם לרוק הישראלי, הושפעה ממה שקרה ברוק והשפיעה לא מעט על יוצרים ומבצעים אחרים.
מבט על נקודות ציון בולטות באלבומיה מאיר את דרכה.

 

 

חזרה לתחילת הדף

שנות השישים

אלבומה הראשון, בשירים עבריים, יצא ב1967- וכלל את "מקהלה עליזה", "פרח הלילך", "מה שיש לי לומר לך", "כנרת", "פנס בודד" ועוד. חנן וינטרניץ עיבד, משה וילנסקי ניצח. האלבום יצא אחר כך בשם שונה: פרח הלילך.
באותה שנה היא הוציאה את תקליט הילדים צעצועיה של אסנת ותקליט ביידיש, האבן מיר א ניגונדל. ב1968- הוציאה אלבום נוסף ביידיש: שירים ביידיש עם מייק בורשטיין.
שני אלבומים נוספים שהוציאה ב1968- היו שונים ברוחם, עם לחנים ועיבודים של מישה סגל, דני ליטני, אלונה טוראל ואלברט פיאמנטה. הראשון, חוה אלברשטיין, כלל את "מות הפרפר", "את כל פלאי הקיץ", "חיוכים", "כפל", "שלוש אהבותי", "בשביל אל הבריכות" ועוד.
בשני, שירי רחל עם דני גרנות, נכללו עיבודים של אלברט פיאמנטה ללחניו ל"רק על עצמי" ו"אשתו", לחניו של ליטני ל"הן יצאנו בסך", "אני" ו"בלילה בא המבשר", לחן של דרורה חבקין ל"עקרה" ועוד. זוהר לוי בכלי הקשה היה בין נגני הליווי, שהיה מצומצם אך אוונגרדי.
ב1969- הוציאה אלברשטיין אלבום שלישי ביידיש: מארגריטקאלאך. היא גם הצליחה באותה שנה עם להיטים שלא יצאו באלבומים, כמו "בוא לטבריה" ו"נחל התנינים".

חזרה לתחילת הדף

שנות השיבעים

אלבומה הבא, מרדף, שיצא ב-1970, כלל הרבה להיטים. בלט השיר "מרדף" (מ' ירון לונדון, ל' נחום היימן), שנוצר במלחמת ההתשה והמרדפים בבקעה. עוד באלבום היו "זה לא הצבע", "עץ הכוכבים", "מכתב לאמא", "מחר", "גוונים" ואחרים, בעיבודים של היימן, משה וילנסקי, נורית הירש, אלכס וייס, מישה סגל וגם אלברשטיין עצמה.
אלבום נוסף שיצא באותה שנה היה משירי ארץ אהבתי ובו, לצד נושאים אחרים, עוד תגובות למצב הבטחוני-פוליטי הקשה בארץ, גם בשירים שנכתבו בלי קשר, ביניהם "משירי ארץ אהבתי" (מ' לאה גולדברג, ל' דפנה אילת), "ילדי איננו ילד עוד" (מ' יוסי גמזו, ל' חיים ברקני), "שחמט" (מ' חנוך לוין, ל' אלכס כגן) ועוד. בין להיטי התקליט היו גם "ימינה שמאלה והלאה", "כל יום אני מאבדת", שיר של התגלית החדשה בתחום ההלחנה, מתי כספי: "אליעזר בן-יהודה" (מ' לונדון) וגם הפתעה, תרגום ל"היי ג'וד" של הביטלס, שהפך במילים של יורם טהרלב ל"היי רות".
ב-1971, אחרי שנים של הופעות בליווי גיטרה בלבד, יצאה אלברשטיין במופע בליווי תזמורת: פול רוט בבס וגיטרה, נחמה פיגלר באורגן, מיכאל רוזנבאום בחליל וגבי הרשקוביץ בתופים. אלכס וייס עיבד וניהל מוסיקלית, צדי צרפתי ביים ויעקב אגמון הפיק. המופע, שאיפשר לאלברשטיין לבטא צדדים תיאטרליים יותר בכישרונה הבימתי, זכה להצלחה רבה ותועד בשני תקליטים.
הראשון, בתכנית יחיד, כלל להיטים כ"החטא השביעי" (מ' ול' נעמי שמר), "תפילת יום הולדת" (מ' תרצה אתר, ל' וילנסקי), "נשים רוקדות" (מ' טהרלב, ל' וילנסקי), "את חרותי" (מ' ול' ג'ורג' מוסטקי, ת' טהרלב), "שיר סיום" (מ' שמר, ל' מנוס חג'ידקיס) ועוד. אחת ההפתעות בתקליט היה "ליידי גודייבה" (מ' אהוד מנור), אותו הלחין כישרון צעיר ומבטיח: צביקה פיק.
התקליט השני, בתכנית יחיד 2, כלל את "שוב אני כאן" (מ' אתר, ל' מלאני), "אסוני הצעיר" (מ' ול' שמר), "אני מתה להיות אנטיפתית" (מ' דן אלמגור, ל' נורית הירש), "אשתו" (מ' רחל, ל' אלברט פיאמנטה) ובין השאר גם לחניו המורכבים של דני ליטני ל"אחרית הימים" (מ' יהודה עמיחי) ו"לפתח הר געש" (מ' אלמגור).
ב-1972 הקליטה אלברשטיין לראשונה אלבום שכולו לחנים של "כוחות צעירים" במוסיקה הישראלית בעיבודים חדשניים של מישה סגל, אשה באבטיח. כביכול היה זה תקליט לילדים משירי נורית זרחי, אך הגישה המוסיקלית הייתה בהחלט לא לילדים בלבד, עם לחנים של סגל, מתי כספי, שלמה גרוניך, דני עמיהוד ועלי עדשי, ביניהם "שמלות", "אשה באבטיח", "לאט לאט לאט", "אמא שלי מנגנת ולס", "הפרידה מתיבת נח" ועוד.
אלבומה הבא של חוה אלברשטיין, לו יהי, שיצא ב-1973, כלל להיטים גדולים, בראשם "לו יהי" (מ' ול' שמר), שהפך לאחד מסמלי התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים. שירים נוספים היו "שיר משמר", "הדרך לאי שם", "מה נותר", "שיר נולד", "בלדה על סוס עם כתם על המצח" ועוד. בעיבודים המוסיקליים השתתפו כספי, וילנסקי, וייס, קובי אשרת ורומן קונצמן, מנהיג להקת הג'אז-רוק הפלטינה, שהשתתפה בארבעה משירי התקליט.
שיתוף הפעולה עם הפלטינה הביא בעקבותיו מופע משותף וגם אלבום שיצא ב-1974, חוה אלברשטיין והפלטינה. באלבום, לצד "שיר במתנה" (מ' אתר, ל' וע' הירש), "בדידות" (מ' אתר, ל' וע' סגל) ו"שיר על העצים והפרחים והחולות" (מ' טהרלב, ל' שלמה ארצי, ע' טוראל), נכללו עיבודים של קונצמן עם נגיעות ג'אז ובוסה-נובה לשירים מקוריים כ"שיר נולד" (מ' ול' שמר) ו"גבירתי היקרה" (מ' רימונה דינור, ל' אשרת) וגם לשירים בתרגומה של אתר: "הילדה על הנדנדה" של דוריוואל קאימי, "סימון" של שרל אזנבור ו"מטיילת לי בחושך" של ג'ון דוונפורט ואדי קוליי.
ב-1975 הוציאה אלברשטיין את אחד מאלבומיה הטובים ביותר בשנות ה-70: כמו צמח בר. האלבום, שרובו שירי משוררים, כלל שירים שכמעט כולם הפכו לקלאסיקה של אלברשטיין ושל הזמר העברי בכלל. היו בו עיבודים של כספי ל"ימי בנימינה" (מ' מנור, ל' כספי), "אדבר איתך" (מ' רחל שפירא, ל' טוראל), "השכם השכם בבוקר" (מ' שפירא, ל' סשה ארגוב), "פגישה לאין קץ" (מ' נתן אלתרמן, ל' חיים ברקני) ו"שלכת" (מ' א. בקר, ל' יחיאל נאמן). חנן יובל הלחין וליווה ב"לכל איש יש שם" (מ' זלדה). ג'רר כהן עיבד לחנים של נחום היימן ל"חופים הם לפעמים" (מ' נתן יונתן), "כמו צמח בר" (מ' שפירא) ו"אחרי מותי" (מ' ח. נ. ביאליק, ל' ציפי פליישר). וילנסקי הלחין ועיבד את "שיר ליל שבת" (מ' עמיחי) ו"אמרה האשה" (מ' אתר). באותה שנה יצא לחוה אלברשטיין אלבום אוסף ראשון, להיטי זהב.
ב-1976 הוציאה אלברשטיין אלבום נוסף לילדים בשם שרה לילדים (עם "שיר החברות" ועוד).
כעבור שנה יצא האלבום הלילה הוא שירים ובו שירים חדשים לצד חידושים לשירים ותיקים, כולם בעיבודם של וילנסקי, אשרת וכספי, ביניהם "שיעור מולדת", "מים מפי הבאר", "בובה זהבה", "הלילה הוא שירים", "מאיה" ו"זמר אהבה לים".
ב-1978 הוציאה אלברשטיין את אלבומה התבהרות, שהוקלט באיטליה, עם עיבודים מוסיקליים של נטאלה מסארה. רחל שפירא כתבה את כל השירים (ותירגמה שניים של איציק מנגער), ובין להיטי האלבום (בישראל, לא באיטליה) היו "התבהרות חלקית" (ל' שלום חנוך), "סינדרלה מקומית" (ל' מיקי גבריאלוב), "שיר תשרי" (ל' דני עמיהוד) ו"פרח משוגע" (ל' מוני אמריליו).
ב-1979 יצא אלבום נוסף ביידיש: חוה זינגט יידיש בעיבודיו של וילנסקי. באותה שנה הקליטה אלברשטיין עם אברהם מור מחזמר לילדים בשם "מה קרה בארץ מי". באותה שנה יצא גם התקליט חוה והגיטרה, שהוקלט בהופעה חיה ב"צוותא". אלברשטיין עיבדה לגיטרה, ניגנה ושרה את מיטב להיטיה, ביניהם "ציפור השיר", "את חרותי", "ויויו גם", "שמלות", "הדרך לאי שם", "כל יום אני מאבדת", "פרח הלילך" ו"שיר משמר".
עוד באותה שנה פורייה (1979) הוציאה אלברשטיין אלבום שהוקלט באולפן של נחום היימן בלונדון, אני הולכת אלי. נגני התקליט (לואי ז'רדם, תום בליידס, פול רובינסון וקרלוס מירנדה) עיבדו לחנים חדשים וישנים של היימן, ביניהם "אני הולכת אלי" (מ' לאה גולדברג), "החול יזכור" ו"שיר אהבה ישן" (מ' נתן יונתן), "תיבת הזמרה נפרדת", "את שומעת" ו"עוד חוזר הניגון" (מ' נתן אלתרמן).

 

 

 

חזרה לתחילת הדף

שנות השמונים

-1980 הופיעה אלברשטיין שוב במופע עם להקה, "שיר במתנה" בהפקת "תיאטרון יובל". צדי צרפתי ביים, נחום פרפרקוביץ' עיבד וניהל מוסיקלית את הלהקה, שכללה את פרפרקוביץ' בקלידים, ויולה וקלרינט, ויקטור פונרב בקונטרבס, יוסי לוי בגיטרות, זאב דיקוורט בכלי נשיפה וגבי הרשקוביץ בתופים. המופע והתקליט שיצא בעקבותיו כללו את גרסתה של אלברשטיין ל"ברית עולם" (מ' אהוד מנור, ל' מתי כספי) ובעיקר שירים חדשים, ביניהם "לבשתי שמלה של נשף" (מ' אפרים סידון, ל' מוני אמריליו), "הפסנתר של אמא", (מ' רחל שפירא, ל' משה וילנסקי), "לפני שיחשיך" (מ' שפירא, ל' דני עמיהוד) ו"אשה אנאלפביתית" (מ' רשיד חוסיין, ת' נתן זך, ל' שפי ישי).
ב-1982 הוציאה אלברשטיין תקליט כפול לילדים בשם שירו אחרי ובו, לצד שירים מוכרים יותר או פחות לילדים, גם תרגומים ל"כולם ביחד עכשיו" ו"צוללת צהובה" של הביטלס.
באותה שנה הוציאה אלברשטיין גם את קולות, אלבום מתקדם בעיבודיו ובהפקה המוסיקלית של מישה סגל (בשיר אחד עם יוני רכטר). סגל הלחין את רוב שירי התקליט, ביניהם "קולות", "כמו עשב בניסן" ו"שבת בליבך" (מ' שפירא), "ציפור שניה" (מ' זך), "מנסה לשמור על קשר" ו"עד סוף הקיץ" (מ' מנור).
באלבומה של אלברשטיין נמל בית, שיצא  ב-1983, נכללו, בין השאר, שיר אחד שהלחין ועיבד וילנסקי, "זה שנולד ליד הים" (מ' שפירא), וארבעה שעיבד אלברט פיאמנטה, ביניהם "בגלל הלילה" (מ' תרצה אתר, ל' דפנה אילת) ו"שיר ארץ" (מ' נתן יונתן, ל' סשה ארגוב), וכל השאר היו בעיבוד מנחם ויזנברג, ביניהם "והחיטה צומחת שוב" (מ' דורית צמרת, ל' חיים ברקני) ו"שוב" (מ' דפנה עבר-הדני, ל' שמוליק קראוס), שאותו שרה עם אריק סיני.
ב-1984 הוציאה אלברשטיין את אבק של כוכבים, אלבום שכותרת המשנה שלו, "שירים מארץ ישראל החדשה", הסבירה את תוכנו: שירים של יוצרים "חדשים" ו"צעירים" יחסית (או של כאלה שהיו כאלה עשר שנים קודם לכן). אלברשטיין אומנם הקליטה שירים כאלה גם בעבר, אך כאן הייתה הצהרת כוונות ושבירת סטיגמות לגבי "איזו מין זמרת היא חוה אלברשטיין". בעיבוד והפקה של ירוסלב יעקובוביץ' שרה אלברשטיין, בין השאר, את "שיר עם רחוק" (מ' ול' גדעון כפן), "שובי לביתך" (מ' דליה רביקוביץ', ל' שם-טוב לוי), "אצלי הכל בסדר" (מ' יעקב רוטבליט, ל' שלום חנוך וקראוס), "שיר עבודה" (מ' ול' דני סנדרסון), "נואייבה" (מ' נירית ירון-גרוניך, ל' שלמה גרוניך), ו"תן לי יד" (מ' עלי מוהר, ל' יוני רכטר), אותו שרה עם אריק סיני.
רוח השינוי וההתחדשות נמשכה ואף גברה באלבומה של אלברשטיין מהגרים, שיצא ב-1986. לראשונה בקריירה הארוכה שלה (מהגרים היה אלבומה ה28-!!!) אלברשטיין כתבה את כל המילים (פרט ל"אשה אוריינטלית" של ראשיד חוסיין שתירגם נתן זך ו"אורחי לילה" שכתבה ביידיש קדיה מולודובסקה). גדעון כפן הלחין ויהודה עדר עיבד והפיק מוסיקלית. עם הרכב רוק משובח (עדר בגיטרות, מיקי שביב בבס, ז'אן-פול זימבריס בתופים, משה לוי בפסנתר, רביב גזית בקלידים, גורי אגמון בכלי נשיפה ואחרים) שרה חוה שירים אישיים בנימה חברתית ביקורתית: "שרליה", "בבת ים בחולון", "מהגרים", "נוסע סמוי" ועוד.
האלבום, אגב, לא יצא בגרסת
CD כמו שהוא, ורק 5 שירים מתוכו צורפו ל-CD של האלבום הצורך במילה, הצורך בשתיקה, שיצא ב-1994: "שרליה", "בבת ים בחולון", "צפה על המים", "השיר של מאירה" ו"מהגרים".
ב-1987 חזרה אלברשטיין שוב למקורותיה באלבום עוד שירים ביידיש.
כעבור שנה יצא אלבומה הצורך במילה, הצורך בשתיקה. בעיבוד והפקה של יעקובוביץ' הקליטה אלברשטיין שירים שכתבה ולראשונה גם הלחינה, ביניהם "כישוף", "קלפים על המרפסת", "געגועים", "מים רבים רבים" ו"מר רוזנברג מעיד". בתקליט היה גם שירו של מוטי המר "רקמה אנושית אחת".
ב-1989 יצא האלבום אוסף שירים ביידיש, ובאותה שנה יצא עוד אלבום רוק של אלברשטיין, לונדון. בעיבוד והפקה של יעקובוביץ' ועם הרכב רוק (מאיר ישראל בתופים, אלונה טוראל בפסנתר, שלמה יידוב ושמוליק בודגוב בגיטרות ויעקובוביץ' בקלידים, כלי נשיפה וסמפלרים) הקליטה אלברשטיין, בין השאר, את לחניה ל"לונדון" (מ' חנוך לוין) ואחרים ולשירים שגם כתבה להם מילים, ביניהם "קחי אותי איתך", "פירות הקיץ ופירות הסתיו" ו"יש סיפור חדש בעיר" (אותו שרה עם דפנה ארמוני). אלברשטיין גם חיברה מילים שלה לשתי מנגינות עממיות: "רמז" והשיר שעורר סערה פוליטית גדולה בימי האינתיפאדה, "חד גדיא". אלברשטיין העזה לומר מה שרבים חשו על "מה קורה לנו כעם כובש ומדכא", ושילמה על כך מחיר יקר של החרמה ונידוי בחוגים מסוימים. כשהוזמנה שנה לאחר מכן להדליק משואה ביום העצמאות היו לכך מתנגדים רבים.

 

 

חזרה לתחילת הדף

שנות התשעים

1990 יצא תקליט האוסף משירי ארץ אהבתי (שאינו האלבום באותו שם מ-1970).
כעבור שנה הוציאה אלברשטיין את אלבומה האהבה מאלתרת בעיבוד והפקה של עובד אפרת. אלברשטיין כתבה והלחינה את רוב השירים, ביניהם "והכאב עומד בפתח", "רוקדת עם המטאטא" ו"הסיפור המלא - חשיפה". היא כתבה מילים ל"האהבה מאלתרת" (ל' יוסי חורי), "שיר מגרש את החושך" (ל' עממי) ועוד, וגם הלחינה את "סיפור חיים" (מ' דן מינסטר) וחידוש ל"מיכאל" (מ' מרים ילן-שטקליס). בין נגני התקליט היו אפרת בבס וגיטרות, קובי אייזנמן בגיטרות, שפי ישי באקורדיון ואלון הלל בתופים וכלי הקשה. התארחו אהוד בנאי במפוחית וגיטרות ויהודה פוליקר בגיטרות ובוזוקי. אורנה ומשה דץ שרו קולות ואלברשטיין החזירה להם בסיוע בעיבודים בתקליטיהם.
ב-1992 יצא אוסף ראשון של אלברשטיין ב-
CD: החיטה צומחת שוב. שלושה שירים בו, "אני אשתגע" (מ' אהוד מנור, ל' עממי), "אתה פלא" ו"געגועים" (מ', ל' וע' אלברשטיין), הוקלטו במיוחד לאוסף. שיר אחד, "מי האיש" (מ' "תהילים", ל' ברוך חייט, ע' אלברשטיין), הוקלט על ידי גלי צה"ל במופע "לונדון". כל השאר היו מתקליטיה הקודמים של אלברשטיין, ביניהם "הלילה הוא שירים", "בגלל הלילה", "שוב", "נחל התנינים", "כמו עשב בניסן", "שיעור מולדת" ו"החיטה צומחת שוב".
באותה שנה הפתיעה אלברשטיין כשהוציאה אלבום באנגלית בשם
The Man I Love. בליווי מצומצם - חוה בגיטרה, אלכס (אחיה) בקלרינט ואורן בלבן בתופים וכלי הקשה - הגישה חוה שירים שאהבה בעיבוד והפקה שלה, ביניהם "All Of Me", "Eleanor Rigby", "And I Love Her", "God Bless The Child", "Little Man" ועוד. אולי בגלל ההפתעה מכך ש"סמל ישראלי" כמו חוה אלברשטיין מקליט באנגלית נפוצו שמועות שהיא עומדת לרדת מהארץ. היא לא.
ב-1994 הלחינה אלברשטיין פסקול לסרטו של בעלה, נדב לויתן, "גרופי".
"לא הצלחתי בחוץ לארץ" (מ' חנוך לוין, ל' אלברשטיין), שיר ההמשך ל"לונדון", היה אחד השירים באלבומה הבא של אלברשטיין, דרך אחת, שיצא ב-1995 בעיבוד והפקה מוסיקלית של אילן וירצברג. את רוב השירים אלברשטיין כתבה והלחינה, ביניהם "הבוקר הוא זמן מצוין לאהוב", "יש לי זמן", "עוברים דירה" ושיר מחאה נגד רוק, "גיטרה חדישה". וירצברג הלחין מילים שלה ל"דרך אחת" ו"הפרפר והאש" ולאה שבת הלחינה את "שעה של חסד" (מ' דליה מגנט).
באותה שנה יצא גם האלבום חוה אלברשטיין בהופעה חיה - מבחר שירים מתוך המופע "לונדון", שהוקלט חמש שנים לפני כן על ידי גלי צה"ל. המופע, בהפקת גדי אורון, בניהול מוסיקלי של רמי לוין ובעיבודים של משתתפיו, לוין בפסנתר וקלידים, שמוליק בודגוב ואלברשטיין בגיטרות, מיכה מיכאלי בבס וגיל לדין בתופים, כלל כמה ממיטב להיטיה של אלברשטיין וחידוש שלה ל"איפה הם כל אבותינו" (מ' חיים חפר, ל' שמוליק קראוס).
ב-1996 יצא אלבומה של אלברשטיין יונת האהבה בהפקת עובד אפרת. רוב שירי האלבום היו לחנים של אלברשטיין לשיריהם של משוררים עבריים שהלכו לעולמם: אלישבע, אסתר ראב, ש. שלום, אנדה פינקרפלד-עמיר, ט. כרמי, דוד אבידן ויהודה קרני (ששירו "ארצי ארצי" הוקדש לזכרו של יצחק רבין ז"ל). לאלה צורפו שירים חדשים של עמירה הגני תבדל"א וגם של אלברשטיין, ביניהם "כוכב" ו"הוראות בימוי" (שאלברשטיין גם הלחינה) ו"אוהב או נאהב" (ל' יוסי חורי) ו"שקט" (ל' יצחק קלפטר). האלבום נחתם ב"כחומר ביד היוצר" מתוך תפילת יום הכיפורים.
ב-1997 יצא האוסף אדבר איתך ובו עוד 17 משיריה של אלברשטיין, אך לאו דווקא "הלהיטים הגדולים". השירים "הרגל הופך לטבע", "רחוק רחוק" ו"שרליה" הוקלטו מחדש בעיבוד והפקה מוסיקלית של אפרת, ו"תקופות השנה" (מ' דליה רביקוביץ', ל' וע' יאיר רוזנבלום) הופיע לראשונה מאז שהוקלט (1970) באלבום של אלברשטיין. כל השאר היו בגרסאות המוכרות, ביניהם "חלומות שמורים", "החול יזכור", "פרח משוגע", "כשתגדלי תביני", "רקמה אנושית אחת" ו"לו יהי".
ב-1998 יצא בארה"ב אלבום ביידיש של חוה אלברשטיין ולהקת הקלזמטיקס. האלבום זכה לביקורות מהללות בטורי המוסיקה האתנית, אך כלל לא יצא בהדפסה ישראלית.
ב"מדיה דיירקט" (בשיווק ישיר ולא דרך חנויות התקליטים) יצא באותה שנה האוסף של חוה אלברשטיין ובו ארבעה דיסקים עם 60 מלהיטיה הגדולים. אלברשטיין ערכה את האוסף עם טל כץ מחברת התקליטים "אן-אם-סי".
אלבומה הבא של אלברשטיין, תיכף אשוב, יצא ב-1999 בהפקתו המוסיקלית של אפרת. אלברשטיין כתבה והלחינה את רוב השירים, אותם עיבדו אפרת ואלברשטיין בגישה מינימליסטית בדרך כלל, "תיכף אשוב", "כרגע זה נראה לא טוב", ושירי מחאה כ"הקוסם" (שהתנגד לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו), "שלום רב" (נגד כפייה דתית) ו"רבקה" (שכתבה רחל שפירא על היחס לעובדים זרים). לצד אלברשטיין ואפרת, שניהם בגיטרות, ניגנו בתקליט יענקל'ה סל בבס וזוהר פרסקו בכלי הקשה. התארחו אהוד בנאי במפוחית ושלמה יידוב בגיטרה.

 

 

חזרה לתחילת הדף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

         מילים אלבומים תמונות לתגובות ביוגרפיה

בקרו באתר :אריק איינשטיין......  מכאן פותחים דלת לאקים

פורום -לאתרים אריק איינשטיין ,חוה אלברשטיין

  כתבו את מה שאתם חושבים כדי שכולם יידעו

את האתר בונה רוני שרם

ייעוץ והדרכה אישית למחשב

בניית אתרים ,אלבומי תמונות ועוד...

בקרו באתר שלי לפרטים

האתר שלי